כלבים, כללי

אילוף הכלב לכניסת אורחים לבית

אתם בטח מכירים את זה שכל דפיקה בדלת הכלב שלנו קופץ ונובח על הדלת וזה פשוט מאוד מפריע לנו בשגרה ובטח לשכנים שלנו אז המאמר הבא יעסוק בנושא הזה ואיך נוכל לעזור לכלב שלנו להפסיק את ההתנהגות הזו.

אז בעצם מה גורם לכלב שלנו להתנהג בצורה הזו ?

לרוב מדובר בשתי סיבות עיקריות.

הסיבה הראשונה היא שהכלב שלנו מאוד נרגש ושמח לקראת האורח החדש או השליח שדופק בדלת שלנו. ובכך שהכלב שלנו קופץ ונובח על הדלת ועל האיש שנכנס הוא פורק את ההתרגשות הזו, והטעות שרובנו עושים. היא לדחוף אותו או להזיז את הכלב. בכך שאנו פועלים בצורה הזו הכלב מקבל את היחס שלנו וחווה את זה בצורה של משחק וכך זה מחזק אותו והכלב שלנו רק ימשיך את הפועלה הזו יותר ויותר ואפילו בצורה קשה יותר.

הסיבה השנייה זה כלב שרוצה לגונן על הבית והוא לקח עליו את המשימה להבריח את האורח שלנו עד שהאורח הולך. זה יכול להיות בצורה של נביחות בלתי פוסקות ובמקרים חמורים קצת יותר לנשיכת אזהרה על הנעליים של האורח. ובמקרה של שליחים הכלב נובח כמה דקות והשליח פשוט הולך אחרי שנתן לנו אתת המשלוח. אבל אצל הכלב נוצר הצלחה על זה שהוא הלך והוא משייך את ההצלחה אליו בזכות זה שהוא נבח האורח ברח אז הוא חובה הצלחה נורא גדולה וזה רק מגביר את הייצר הזה עוד ועוד.

אז פה אנחנו נכנסים לתמונה ובאמת רוצים למצוא לכלב משימה חדשה שתחליף את המשימה שהכלב אימץ לעצמו. משימה שתדרוש מהכלב חשיבה ותצור דפוס פעולה שיחזור על עצמו בכל פעם שהכלב שומע דפיקות בדלת או פעמון.

בעובדת האילוף  ניצור התנייה כשיש דפיקה בדלת או צלצול פעמון הכלב יודע שהוא צריך ללכת למקום שלו עד שהוא שומע את מילת השחרור שלו.

אנו נשחרר את הכלב שלנו כשהוא יראה לנו סימן של רוגע, זה יכול להיות מעבר מישיבה לשכבה, ליקלוק של העף ועוד. ברגע שהכלב לחוץ או נובח אנו לא נתייחס ונשמור שהוא נשאר במקום שלו. ברגע שהוא מתחיל להירגע ונינוח נשחרר אותו בכל פעם נגדיל את משך הזמן בהדרגתיות ובכך נחזק את אילוף הכלב על משך זמן השהייה.

זה יהיה הדרך שלנו לומר לכלב שאתה רגוע אתה מקבל שאתה נובח או קפוץ אתה לא מקבל, אנחנו נשנה לו את המשוואה שעבדה לו עד כה.

ולשם כך אנחנו צריך שלכלב יהיה מקום משלו שזה יכול להיות הכלוב אילוף שלו המיטה הכיפית שקנינו לו או אפילו סתם סמיכה נעימה העיקר שהכלב ידע שזה המקום שלו.

וכמובן שידע את הפקודה למקום שהיא אחת מחמשת פקודות הבסיס שכל כלב צריך לדעת במקרה שהכלב עוד לא למד אותם אתם יכול לפנות אליי ואעזור לכם באילוף בשמחה.

אז אחרי שיש לנו גם מקום וגם הכלב יודע את הפקודה אנחנו נתחיל לאלף ולתרגל איתו את המשימה החדשה שלו.

נתחיל בלשים על הכלב רצועה וקולר, נצמיד לדפיקות בדלת את הפקודה למקום שזה אומר, אחרי שאנו דופקים בדלת נגיד את הפקודה למקום ונלך עם הכלב למקום שלו כמובן שהכל עם עידוד וברגע שהוא מגיע למקום אתם תסמנו עם המרקר הקולי שלכם זה יכול להיות קליקר או מילה שבחרתם לרוב זה "טוב" והוא מקבל מיד צופר. חשוב לשמור על משך עד שאתם לא משחרים את הכלב עם המילה שחרור שבחרתם הוא חייב להישאר במקום. נחזור על הפעולה הזו מספר רב של פעמים עד שנרגיש שהכלב כבר מוביל אותנו אחרי הדפיקות והפקודה למקום.

ברגע שאנו רואים שהכלב תפס את המשימה החדשה אנו לאט לאט נוריד שלבים. בשלב הראשון אנו נוריד את הרצועה נחזור על הפעולה שוב נדפוק בדלת נגיד למקום ונלך עם הכלב למקום עם עידוד כל הדרך וצופר בסוף רק בלי שאנחנו מחזיקים את הרצועה כמובן שאם אנחנו רואים שהכלב לא כל כך יודע מה לעשות אנחנו נחזור שלב אחורה שזה אומר שניקח שוב את הרצועה ונעזור לו.

ונחזור על הפעולה כמה פעמים לאחר שראינו שהוא מצליח ללא הרצועה נוריד עוד שלב הפעם את ההליכה איתו או שנלווה אותו רק חצי מהדרך וכך לאט לאט נוריד עוד ועוד שלבים עד שנגיע לרגע שנוריד את המילה וניצור את ההתנייה שדפיקה שווה הליכה למקום.

כמובן שאם אנו רואים שהכלב איבד אותנו בדרך אנחנו נחזור שלב אחד אחורה אם הוא איבד אותנו ברגע שהורדנו את המילה למקום אנחנו יכולים לעזור לו עם הרוצעה או הסימן שבחרנו לעשות לו למקום ולעזור לו לגשר על הפער ככל שנפרק את הלמידה ליותר שלבים ככה לכלב יהיה קל יותר ללמוד מקווה שעזרתי ואני רוצה מאוד שתרשמו לי בתגובות מי הצליח ולמי שלא איפה הוא נתקע ואעזור באהבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.